שאלה: בני, בן 5 וחצי, סובל מבעיות התנהגות: התפרצויות זעם עד כדי אלימות, חוסר סבלנות, קושי עם תסכול ועוד, אבל כאשר משהו מעניין אותו, הוא יודע לשבת. היינו אצל נוירולוג שקבע שזו בעיית אימפולסיביות ורשם לנו ריספרדל. חששותינו רבים מהתרופה האנטי-פסיכוטית. האם
תשובה: בעיות התנהגות מהסוג שתיארת אצל ילדים בגיל טרום בית-הספר יכולות לנבוע מגורמים שונים. הילדים מביעים את מצוקתם בדרך ההתנהגות הבעייתית, מכיוון שאין להם כלים להסביר לסביבה את מצוקתם בדרכים אחרות. אנו רואים בהתנהגות זו סימפטום שמשהו לא בסדר וקריאה לעזרה. על מנת לתת טיפול מתאים, יש לאבחן מה בדיוק לא בסדר. האפשרויות הן רבות, ויכולות לכלול: בעיות גופניות שלא אובחנו בזמן ואשר גורמות קושי לילד, כגון בעיית שמיעה, בעית ראייה, בעיות נוירולוגיות כגון אפילפסיה המתבטאת ב"התקפי ניתוק", ועוד; הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות; בעיות נפשיות כגון חרדות או תגובה להתעללות כלשהי; תגובה לדברים "חיצוניים" לילד, כגון תגובה של ילד להולדת אח נוסף, או לבעיה כלשהי במשפחה, כגון גירושין, מחלה של הורה, ועוד. כאשר הבעיה היא בעיית קשב וריכוז עם אימפולסיביות או בעיה של חרדות, התרופה ריספרדל היא תרופה יעילה ויחסית בטוחה, ואתם תראו שיפור. עם זאת, חששותיכם מובנים, ואני בהחלט ממליצה לפנות לאבחון נוסף. אין מניעה להתחיל את הטיפול בריספרדל, ולפנות לאבחון הנוסף במקביל. אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר ילדים או לפנות לאבחון פסיכודידקטי, שאותו ניתן לבקש דרך המסגרת החינוכית שבה הילד שוהה. כדאי להתייעץ גם עם רופא הילדים שלכם או עם המוקד של קופת החולים שאליה אתם שייכים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אני בן 32 ומאובחן כסובל מדיכאון המלווה בחרדה עם OCD עמיד, שמתבטא בעיקר במחשבות. זה כ-9 שנים נאי נוטל תרופות פסיכיאטריות. לפני חודש וחצי, בעקבות מעבר לאזור מגורים אחר, התחלתי טיפול אצל רופא חדש. קודם נטלתי איקסל במינון של 200 מ"ג יחד עם ריספונד
תשובה: שילוב התרופות שאתה נוטל הוא שילוב נכון. יתכן שתצטרך מינון גבוה יותר של ריספרדל. לא ברור אם התופעות בתפקוד המיני קשורות לטיפול התרופתי או למצבך הנפשי הרעוע, ולכן אני חושבת שהדבר החשוב ביותר כעת הוא שתתחיל להרגיש טוב יותר מבחינה נפשית. לאחר שזה יקרה, התייעץ עם הרופא המטפל לגבי מה כדאי לעשות לגבי התפקוד המיני. יש סיכוי גדול שכאשר מצבך הנפשי הכללי ישתפר, גם התפקוד המיני יחזור לתקנו, ללא התערבות נוספת כלשהי. במצבים של עמידות ממושכת לטיפול כמו במקרה שלך, הנטייה היא לבחור בטיפול המשלב תרופות נוגדות חרדה ודיכאון ותכשיר אנטי-פסיכוטי, וטיפול כזה אתה נוטל כעת. יש לקחת בחשבון כי על מנת שהטיפול יעזור, יתכן כי תזדקק למינון גבוה של נוגדי פסיכוזה. חשוב לזכור שיש חשיבות עליונה לקשר טיפולי רציף ועקבי עם הפסיכיאטר המטפל! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: האם ניתן למנוע OCD?
תשובה:
לא ניתן למנוע OCD. עם זאת, אבחון וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את משך הזמן בו יסבול המטופל מן המחלה.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: יש לי בן שסובל מ- OCD. הוא לוקח תרופות נגד דיכאון ונגד ה- OCD, אך ההתנהגות האובססיבית נמשכת ומתבטאת בנגיעות בכל דבר, וזה משבש לו את החיים. מה ניתן לעשות כדי למנוע את הנגיעות ואת ההתנהגות האובססיבית הזו? הוא בן 28.
תשובה: הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, שממשיכה להתקיים במשך כל החיים, אולם בעוצמת חומרה שמשתנה מאד בין אדם אחד לשני ובין תקופות שונות בחייו של אותו אדם. כאשר ההפרעה ממשיכה ברציפות לאורך שנים, מומלץ להמשיך בטיפול תרופתי לכל החיים. תקופות של החמרה בעוצמה של ה- OCD בדרך כלל מופיעות בסמוך לזמני עלייה במתח בחיים (בשל שינויי חיים נורמליים כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה). לפי מחקרים עדכניים, הטיפול האופטימלי ב- OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive-Behavioral Therapy). הטיפול התרופתי המומלץ הוא בתכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, כגון ציפרלקס, פלוטין, לוסטראל, סרוקסאט ופבוקסיל. היתרון של CBT הוא בכך שהוא מסייע לאדם להתמודד עם ההפרעה גם אם יהיו בעתיד תקופות נוספות של החמרה, ומפחית את הצורך בתרופות (לפעמים לגמרי, ולפעמים חלקית). הטיפול התרופתי המקובל כיום להפרעה טורדנית-כפייתית כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כגון ציפרלקס. המינון הנדרש נע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון לבין מינון של פי 3 או 4 מכך (למשל, אם המינון של ציפרלקס לטיפול בדיכאון הוא 10 מ"ג ליום, טיפול בחרדה וכפייתיות יצריך מינון של 10 מ"ג עד 40 מ"ג ליום, תלוי במטופל/ת). במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב-SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון קטן של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו... לכתבה המלאה
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת... לכתבה המלאה