בדיקת מיפוי כבד ודרכי מרה (Hepatobiliary scan)

בדיקת PET הינה מיפוי פיזיולוגי. בבדיקה מוזרק חומר דמוי גלוקוז שהוא רדיואקטיבי ויש לו נטיה להיספח לאיזורים בגוף שיש בהם פעילות מטבולית מוגברת וצריכת סוכר גבוהה ע"י התאים. כך מוקדים של קליטה גבוהה יהיו למשל תהליכים כמו דלקת, זיהום או גידול. בדיקת CT היא בדיקה המאבחנת תהליכים על פי מראה אנטומי. השילוב של שתי הבדיקות נותן אינפורמציה טובה מאוד על תהליכים שונים בגוף ויש לו ערך משמעותי בבדיקות מעקב לאחר סרטן. במקרה שלך יש חשד לנגע בכבד ובאגן. יש חשש שהנגע סרטני, אולם לא בהכרח. התהליך יכול להיות משהו אחר - דלקת, זיהום , חבלה לעצם ועוד. אני מציעה לפנות לכירורג ולאונקולוג העוקבים אחריך, להראות להם את התוצאות ולפעול בהתאם. רפואה שלמה

שחמת של הכבד היא מחלה קשה, בה רקמה צלקתית מחליפה את המרקם התקין של הכבד, חוסמת את זרימת הדם דרכו ומונעת ממנו לעבוד באופן יעיל. ישנן סיבות שונות לשחמת - זיהום על-ידי נגיף (וירוס), על רקע שתיית אלכוהול וסיבות רבות אחרות. אובדן תפקוד הכבד גורם לתסמינים רבים שבדרך כלל הולכים ומחמירים וכוללים עייפות, ירידה במשקל, אובדן תיאבון, צבירת מים בבטן ובצקות - עקב איבוד היכולת הטבעית של הכבד לייצר חלבוני דם, נטיה לדימומים ולהפרעות בקרישת הדם, צהבת, ורידים בולטים ועוד. הנזק הכבדי בשחמת הינו בלתי הפיך, אך טיפול יכול לעכב את התקדמות המחלה ולהפחית סיבוכים, וכך להקל על החולה. הטיפול תלוי מאוד בסיבה לשחמת ושונה ממקרה למקרה. בנוסף, מומלצת דיאטה דלת חלבון, תוספת של משלשלים, תרופות משתנות כגון פוסיד וגם אלדקטון, ועוד. מומלץ מאוד לפנות לרופא גסטרואנטרולוג מומחה לכבד, על מנת שימוצו כל האפשרויות הטיפוליות האפשריות שיקלו עליו. אין בידנו ידע לגבי טיפול הומיאופתי. לפרטים נוספים אודות שחמת- http://digestive.niddk.nih.gov/ddiseases/pubs/cirrhosis/

ציסטה היא מבנה בעל דופן דקה המכיל נוזל. ציסטות של הכבד הן תופעה שכיחה, המופיעה ב-5% מהאוכלוסייה. רובן המוחלט אינו גורם לסימפטומים, והן מתגלות במקרה בעת ביצוע בדיקות הדמיה בשל בעיות אחרות. במיעוט המקרים הן גורמות לאי-נוחות או כאב בטן. סיבוך נדיר של ציסטה בכבד הוא דימום לתוך הציסטה, מצב המתבטא בכאב פתאומי בבטן הימנית העליונה. לרוב נפסק דימום זה לבד, והכאב חולף. ציסטות פשוטות (שגבולן חלק, ללא מבנים בתוך הציסטה, ללא מעורבות של כלי דם) הן כמעט תמיד שפירות ואינן מצריכות טיפול, אלא אם הן גורמות לסימפטומים קשים. ציסטות מורכבות (בעלות מבנה לא רגיל, דופן מעובה, מעורבות כלי דם, מבנים בתוך הציסטה) עלולות להיות ממאירות, ולכן הן מחייבות בירור נוסף. מבלי לדעת את כל פרטי הבדיקה, לא ניתן לומר אם הציסטה פשוטה או מורכבת. פני לרופא המטפל.

משאלתך לא ברור אם עברת בירור ראשוני טרם ביצוע ה-MRI, כלומר, אם עברת בירור שכלל אולטרסאונד של הכבד וכיס המרה, או אם עברת גסטרוסקופיה, בה מסתכלים על הקיבה והתריסריון מבפנים ומחפשים סיבה לסימפטומים שלך. כמו כן, בשאלתך לא הסברת בדיוק ממה את סובלת ומה בדיוק מראות הבדיקות לגבי תפקודי הכבד (האם הבילירובין גבוה וזו הסיבה לכך שאת צהובה או שהבילירובין תקין ואת רק מרגישה שאת נראית צהובה). אין ספק שאם את ממשיכה לסבול, יש צורך בבירור מעמיק, ואם הרופא אליו פנית אינו מצליח לפתור את בעייתך, ניתן לפנות לרופא אחר. אני ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג, שהוא רופא המתמחה בתחום מערכת העיכול. בכל אופן, לשאלתך – MRI היא בדיקה טובה (בעיקר MRCP) לאבחון מחלות של דרכי המרה. קיום של מתכות בגוף אינו פוגע באיכות הבדיקה, וודאי כאשר המתכות נמצאות בפה והבדיקה מכוונת לאיזור הבטן. בדיקת ה- MRI מבוססת על מגנט מאד מאד חזק, אשר בדרך מאד מסובכת מצליח להראות לנו, הרופאים, את המבנה הפנימי של איברי הגוף. העובדה שמדובר במגנט חזק מובילה לכך שאסור לבצע את הבדיקה לאנשים שבגופם יש מתכות כגון פרוטזות מתכת או רסיסים מתכתיים (כתוצאה מפגיעה במלחמה או בפיגוע). קיום של סתימות מתכת אינו מהווה בעיה. אם קיימת בגופו של אדם מתכת והוא נחשף לכח המגנטי של המכשיר הדבר עלול לגרום ליציאת המתכת מגופו דרך העור (המכשיר הוא מגנט גדול אשר פשוט מושך אותם), דבר המסכן את חייו. זו הסיבה לכך ששואלים על מתכות טרם ביצוע בדיקה, אך קיומן של מתכות אינו מפריע לפענוח הבדיקה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

המרה היא נוזל צמיג צהוב-ירוק שמופרש על-ידי הכבד ומאוחסן בכיס המרה. תפקיד המרה הוא לסייע בספיגת השומנים במערכת העיכול. המרה מורכבת ממלחי מרה, כולסטרול, לציטין וצבענים שונים. מכיס המרה עוברת המרה אל צינור המרה, וממנו אל התריסריון. שחרור המרה מכיס המרה תלוי בגירויים שונים ממערכת העיכול. לאחר שהופרשו מכיס המרה אל התריסריון, וסייעו בספיגת השומנים, נספגות חומצות המרה חזרה אל הכבד באיזור האילאום הטרמינלי (חלקו הסופי של המעי הדק). 15-35% מן הכמות הכללית של חומצות המרה אינן נספגות, ומופרשות בצואה. חומצות המרה עוברות אל מחזור הדם השערי (פורטלי), כאשר הן קשורות לחלבונים. כאשר הן מגיעות עם זרם הדם אל הכבד - תאי הכבד מפרידים את מלחי המרה מן הדם. שם הן עוברות כמה תהליכים כימיים, ומופרשות חזרה אל כיס המרה.

הממצאים שאת מציינת הם ממצאי הדמיה. נראה שהכל בגדר הנורמה, למעט בלוטות הלימפה שנמצאו מוגדלות. הסבר על כך תוכלי למצוא תשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_112907_31.asp

כבד שומני הוא הצטברות של שומן בתוך תאי הכבד. מומלץ לשפר את צריכת השומנים בתפריט לפי הפירוט הבא. מקורות מומלצים לצריכת שומן שמן: שמן זית, שמן קנולה בשר: עוף, הודו דגים: טונה, סלמון, לוקוס אגוזים וגרעינים: אגוזי מלך, אגוזי לוז, אגוזי קשיו, אגוזי אילסר, אגוזי ברזיל, שקדים, בוטנים, שומשום, גרעיני פשתן טחונים אבוקדו זיתים טחינה מקורות לא מומלצים לצריכת שומן מיונז ורטבים על בסיס מיונז חמאה מרגרינה ומוצרים המכילים מרגרינה: בורקס, ג'חנון, מלוואח, קרואסונים, פיצה, עוגות, עוגיות שמנות וקצפות גבינות עם יותר מ-9% שומן בשר אדום: בייחוד לא מומלצים החלקים השמנים כמו אנטריקוט וצלעות בשר מעובד: המבורגר, נקניקיות וכו' איברים פנימיים: כבד, טחול, מוח וכו' קקאו ושוקולד שמן: שמן קוקוס, שמן כותנה, שמן דקלים, שמן סויה, שמן תירס, שמן חריע חטיפים עתירי שומן: ביסלי, במבה, אפרופו, תפוצ'יפס וכו' מזונות מטוגנים: צ'יפס, שניצל וכו' בנוגע לתרופה, תוכל להפנות את השאלה לרופא דרך האתר. תוכל למצוא עוד מידע על כבד שומני על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד: http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp?searchFor=כבד שומני

ALT הינו אנזים הקיים בתאי הכבד, ורמות גבוהות שלו מעידות על נזק לתאי הכבד ו"דליפה" של האנזים אל זרם הדם. מחלות דלקתיות כרוניות של המעי (IBD - Inflammatory Bowel Disease) כוללת בעיקר את מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis). סיבוכים של מחלות אלו המתבטאים בכבד כוללים: 1) כבד שומני הקיים בכמחצית מחולי IBD עקב מחלה קשה כרונית, תת-ספיגה וטיפול בסטרואידים. 2) אבנים בדרכי המרה ברבע מחולי מחלת קרוהן עקב תת-ספיגה של מלחי מרה. 3) Primary sclerosing cholangitis - מחלה של היצרויות של דרכי המרה המאובחנת במיעוט חולי IBD, בעיקר בלוקים בדלקת כיבית של המעי הגס. בשתי המחלות האחרונות האנזים שרמתו עולה בדם הוא בעיקר פוספטאז בסיסי (Alkaline phosphatase). רמות ה- ALT מוגברות אצלך במידה קלה (בערך פי 2 מהנורמה). יש צורך לחזור על הבדיקה ולראות אם קיים שיפור או החמרה, וכן למדוד את רמות שאר אנזימי הכבד ואת תפקודי הקרישה (המבטאים את תפקוד הכבד). במידה וההפרעה ממשיכה, יש לחפש את סיבתה. ייתכן ומדובר בסיבה שאינה קשורה למחלת המעי, כגון זיהום בדלקת נגיפית של הכבד, וייתכן ומדובר בתופעת לוואי של תרופות או צריכת אלכוהול. מומלץ להמשיך מעקב אצל הרופא המטפל ובמידת הצורך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג.